"עץ החיים"

יום שישי 2.11.2012, שבת שלום ברוכים הבאים לעמק הראשון שבו נא.

ילדים יקרים זכרו כי הכול נמצא בידיכם. דרך המלך או דרך עפר, חולי או בריאות, קלות או קושי, המושכות בידיכם!!
 

הנכם אוחזים בידיכם מושכות של שני סוסים המובילים אתכם על מרכבה.  ושני סוסים אלה ילדים יקרים, תפקידם להוביל אתכם בהתאמה ובהרמוניה למחוז חפצכם.

 

אך ראשית כל הגדירו מהו מחוז חפצכם.  ואחר כך התבוננו בידיכם האוחזות במושכות וזכרו כי את הסוסים האלה אתם מכוונים, כך שאם סטיתם שמאלה או ימינה, לא שלטתם באותם מושכות.

 

ילדים יקרים, הדברים הנם ברורים וחדים, אך עליכם להיעזר באור על מנת להבין ולראות זאת.  מטרותיכם אמורות להיות מוצבות ומוגדרות, התכוונותכם הנה לעבר המטרה, והעשייה הנה נגזרת של אותם שני דברים.

 

כאשר הנכם אוחזים במושכות אין עליכם לדאוג כיצד לכוון את הסוסים שיצעדו בהתאמה מלאה.  עליכם אך ורק להישאר בדבקות למטרה ולהתכוונות.

 

ראו עד כמה זה פשוט וברור.  כאשר אינכם דבקים במטרה או אולי לא הצבתם אותה כלל שם, הנכם מתחילים למשוך במושכות ולכוון את הסוסים קצת שמאלה, קצת ימינה כאשר הידיים שלכם זזות ללא הרף במקום להיות במנוחה.

 

תבינו, עשייתכם מכוונת על ידי בורא עולם כך או כך, אך אתם אלה שמחליטים אם לשחק ב"כאילו זה בידיכם" ולהזיז את הידיים שמאלה וימינה, או לאחוז במושכות ולדעת בוודאות גמורה שהנכם על הדרך הנכונה.

 

הנכם נמצאים היום בעמק הראשון, התדרים הנם חזקים, שוטפים אתכם וכל באי העמק.  תרצו או לא הנכם על מסלול ההתקדמות, לכן שחררו את העכבות ותנו לדברים להוביל אתכם ללא שליטה (כביכול).

 

שימו תשומת לב ממוקדת על אשר הנכם רוצים להשיג ושחררו מחשבות והבחנות הנובעות ממחשבות, ותנו לדברים להוביל אתכם כי כך או כך הם מובילים אתכם.

 

ילדים יקרים זוהי תקופה אשר בה מזדמן לכם ללמוד לשלוט בחומר.  כל הכלים והידע בידיכם אך אינכם אפילו מנסים להשתמש בכך.  אומר לכם ילדים יקרים כי כל הקודים נמצאם אצלכם אך שכחתם להשתמש בהם.  שכחתם שהם בידיכם.

 

לכן הקשיבו לדברים ואומר לכם כפי שאמרתי בעבר.  התקופה הנה תקופה מורכבת ועליכם בתקופה זו להיות במיטבכם.  זאת אומרת להתעלות מעל מגבלות החומר ולפתוח דלת גדולה ורחבה לעבר תודעת האינסוף.

 

היות והנכם אוחזים כאמור בידע זה, הנכם מתבקשים לחטט בכליכם ולמצוא את המפתח כי זו חובתכם בזמנים אלה הקצרים. 

 

די לכם להתחבא מהקדוש ברוך הוא, להפנות "לו" את גבכם כאילו ואינכם רואים אותו כי מפגש "עמו" מחייב אתכם להתבונן אל תוך עצמכם ולהפיק משם את הראוי, האהבה והיראה כלפיו.

 

כאשר אינכם עושים זאת ולא מסתכלים לכיוון "שלו" כי הנכם עסוקים בדברים אחרים, הנכם מחמיצים את ההתפתוחת שלכם, את החיבור "אליו" ואת ההגשמה האישית שלכם.

 

אני אומר דברים אלה ואולי הנכם חושבים:  אין זה אני, אני מודע, אני יודע, אני שם לב.  אך לא ילדים יקרים, כולכם חוטאים בזה, מתבוננים לכל כיוון אפשרי על מנת לא לפגוש את עיניו ולא לומר "לו" הנני, הגעתי עד הלום.

 

אחזור שוב ואומר:  כל מעשיכם, בעיותיכם, התנהגותכם וההשתקפויות שלכם הנם משחק מחבואים שהנכם משחקים עם בורא עולם.  אינכם מוכנים לקחת אחריות "כלפיו" וכלפי דרישותיו מכם, דהיינו דרישתכם מעצמכם, ובכך הנכם מחמיצים את השליטה בחומר ואת "עץ החיים" שלכם.