"הכוונה שבלב"

יום שישי 24.05.2013, שלום רב לכם ילדים יקרים, שבת שלום, ברוכים הבאים לעמק השני שבו נא. זה זמן מה שלא נפגשנו והימים חולפים עבורכם.
 

הזמנים מתקצרים וההישגים הנם לפעמים יפים ולפעמים ב"רֶבֶרס".  אבל על לכם לדאוג מכך שהם הולכים לאחור היות וזה נועד לוודא שהנכם שוב ושוב חוזרים לאותם דברים ותהליכים עד אשר הם ייטמעו בכם ותהיו חלק מהם.

 

איני מקל ראש בקשיים אשר בדרך, הם נועדו לחזק את השרירים שלכם והם מכוונים עבורכם גם אם אינכם יוצרים אותם במכוון.  כך שהתרגולת היא לקבל הכול בברכה ולא להיות מֶצֵרים על כי קיימות מגבלות אלא נהפוך הוא, עליכם להתייחס בברכה למגבלה כי היא זו שמשקפת לכם את מצבכם לאשורו.

 

רוחניות אינה איחולים לטוב, רוחניות אינה ברכה, רוחניות אינה אמירה "אני רוצה שלכולם יהיה טוב".  אמירה זו הנה הדבר הקל ביותר והפשוט ביותר "לעבוד" על עצמכם ועל סביבתכם.

 

ילדים יקרים, קל מאד לומר "אמרי שפר", לברך לשלום ובאותה מידה לקלל.  הרי כהרף עין הנכם חשים בטוב ובשמחה וכהרף עין הנכם בכעס ובחמה.  אז מה הוא קנה המידה הנכון מבין השניים?  האם זה טוב וזה רע?  נראה לכם שהדברים כה פשוטים?

 

ובכן בואו ואשתף אתכם במחשבת הבורא.....

 

אין ערך למוצא שפתיים!  יש ערך לכוונה שבלב.

 

והכוונה שבלב אינה בהכרח מוצא שפתיים, וגם יכולה להיות בהיפוך גמור לשני הכיוונים.  מכאן שהבורא בוחן כליות ולב ולא מוצא שפתיים, והביכורים שעליכם להביא "אליו" הנם כוונת הלב.  זוהי המנחה!

 

שימו לב כמה פעמים ברכתם אדם לשלום ואיחלתם לו נסיעה טובה, תהיה בריא, וכו', כאשר בעצם לבבכם אדיש כלפיו, לא מתעניין ולא מעוניין.  אז במה בורכנו?!

לא במילים ילדים יקרים, אלא באהבה.  ואהבה אינה נאמרת אלא קיימת, מורגשת, מחבקת.  וכאשר קיימת אהבה אינכם חייבים לדבר, אינכם חייבים לברך כי עצם האהבה הנה הברכה.

 

ילדים יקרים, הרשו נא לי לומר לכם כי נקודת המוצא שלכם הנה נקודת המוצא שלכם.  אם הנכם מתגוררים באוהל על אי תנועה זוהי נקודת המוצא שלכם.  מה שתשפרו יהיה את תנאי האוהל.  תביאו לשם מקרר, שתייה, עוד מזרן, אבל תמשיכו להיות באוהל.

 

אם תרצו לצאת מהאוהל ולטפס במעלה הסולם, עליכם לשנות את תפיסת המציאות שלכם.  עליכם לשכוח מהאוהל, עליכם לראות עצמכם במקום שונה לגמרי.  עליכם לשנות את נקודת המוצא מאוהל לארמון.

 

זה תמיד יהיה משהו אחד יחסית למשהו אחר.  גם בהתפתחותכם הרוחנית זה תמיד מצב חדש לעומת המצב הקודם, בתנאי שידעתם לשחרר את המצב הקודם.  וככול שלא שחררתם, אומנם שיפרתם משהו במצב הקודם אך עדיין לא עליתם מדרגה.

 

הימים אינם פשוטים כלל, קשים אפילו, אך הם יכולים להיות קלים ומאירי פנים אם תשנו את נקודת המוצא.  ונקודת המוצא אותה עליכם לבחור הנה הסתכלות מתוך אהבה, מתוך אכפתיות ולא מתוך "המילה".

 

אנו שוקלים מצד ימין את הלב באור החסדים ומצד שמאל את "הלאווים" באור השכל ובאור המילה, וכל אחד יבחר את דרכו.

 

אין זמן ברוחניות, אין קודם או אחר כך.  אך עבורכם אם תריצו סליל עד אינסוף קדימה, תפגשו את עצמכם כאני מתוקן, אוהב, ישות של אור, חלק מבורא עולם.  והמסלול הזה שלכם קיים עתה במקביל בד בבד כי הכול קיים במקביל.

 

אז הצעתי לכם לדלג מתמונה לתמונה, לראות את עצמכם המתוקן ולראות את עצמכם היומיומי ולהשאיר את שתי התמונות כקובץ פתוח.  להתבונן בשתיהן לסירוגין.  ואם תתמידו לעשות זאת ונכון, מובטחת לכם התגלות מדהימה.