"חזרה להיכל המלך"

יום שישי 28.12.2012 , שבת שלם, ברוכים הבאים לעמק השני שבו נא.

קו הרצף של החיים שלכם הנו תפיסתכם את המציאות כהתחלה – לידה, עד המוות. ככול שהנכם מתבגרים הנכם יכולים לראות את "המסגרת", את התמונה, וכי הכול נמצא בתוך אותה תמונה.

 

ברצוני לומר לכם כי תמונה זו הנה "התמונה" בה בחרתם להתבונן.  היא אותה תמונה הנמצאת בתוככם ואשר נקודת ההתייחסות שלכם אליה היא דרך אותם המרכיבים אשר מהווים את חייכם.

 

ילדים יקרים הכול נמצא בתוככם, כל האפשרויות כולן.  אך הרצף אותו אתם חווים, הנו הרצף שבחרתם.  ובחרתם ברצף זה מתוך התניות וחוקים ומסקנות וחוויות אשר אגרתם בימי חייכם.

 

דיברנו על כך כי "היכל המלך" הנו מערכת סגורה בה הכול נמצא.  הנכם אומנם מכילים "הכול" זה, אך משתמשים רק באפס קצהו.  כמו משתמשים בכיסים שלכם וממלאים אותם עד כמה שהם יכולים להכיל, ומכאן שהם רחוקים מיכולת להכיל אינסוף. 

ואינסוף זה הנו שינוי הפרספקטיבה שלכם ותפיסת המציאות כפי רצונכם.

 

הנכם חווים את חייכם כדבר כפוי.  מתאמצים ללא לאות ומנסים להגיע לפינות אשר אינן בהכרח יכולות להכיל אתכם.  וכל זאת מפאת חוסר היכולת שלכם להבין כי עליכם רק לבחור ולהכיל בחירה זו בתוככם.  להכיל אותה בתוך הכלי שלכם ואז לדאוג כי הכלי אכן תואם את הבחירה.

 

צר לי מאד יקירי על כי טרם הצלחתם להתנתק מהעבר שלכם אשר יוצר את ההווה והעתיד, ואשר אינו מהווה יציאה למרחב האינסוף. 

 

ככול שתפיסת היקום שלכם לא תשתנה תמשיכו ב"תיקונים" שלכם.  וככול שהם ימשכו גם תתלוננו.  וככול שתתלוננו יהיה זה מעגל אשר חוזר על עצמו מבלי יכולת לפרוץ ממנו החוצה.

 

איני אומר לכם מה לעשות.  אני אומר לכם לזכור בזיכרון אחד ומתמשך כי עולמכם הנו בחירתכם!  ככול שתעצבוהו על פי רצונכם האמיתי כך גם יגדל הכלי שלכם ויהיה מסוגל להכיל עוד ועוד.

 

הזכרתי קודם "זיכרון מתמשך", וברצוני לקשור ארבע מילים למשפט זה והן: "והגית בו יומם ולילה". 

 

ואין כוונתי לומר כי תסתובבו ב"הכרת אל" כל הזמן, אלא שכל חוויה אשר עוברת עליכם בין אם היא טובה ובין אם היא צוננת, תברכו עליה ותודו לאלוהים על כי בזכותה הוא נותן לכם את האפשרות לצמוח.

 

אנו עוברים תקופה לא קלה בתודעה האנושית.  היחס בין הגוף לרוח משנה ומשתנה.  אנשים נשאבים שלא מרצונם למצבים קיצוניים ומאשימים אחרים או את בורא עולם.  כמובן לא מעבר לכך.  וגם קָצְרָה האפשרות לתובנה שונה מהתפיסה שלהם.

 

ואתם ילדים יקרים במודעות הרחבה שלכם, תפקידכם להאיר ולפתוח פתח להסתכלות רב ממדית.  זאת אומרת להאיר במשואה גם ללא מילים את דרכו של האחר.  כאשר בכך הנכם ממלאים את תפקידכם ועוזרים "לו" יתברך שמו להוביל את הכוכב הזה לקראת הארה.

 

אין דבר חיצוני לכם ילדים יקרים.  הכול נמצא ב"היכל המלך", והיכל זה נימצא בתוככם, כך שאינכם צריכים להתרוצץ בקדחתנות.  די בהתכוונות, במחשבה, בטוהר המחשבה, ברצון להשפיע ולעזור בכדי שעבודתכם תיעשה על הצד הטוב והמיטיב.

 

ואותו סרט המרכיב את חייכם ואשר הנכם רואים כהתחלה וסוף יֶצֶא מהמסגרת ותמונת המציאות שלכם עתה תכיל את הכול.  לכן גם לא תהיה לה התחלה וסוף.  זה יֶצֶא ילדים יקרים, מהמסגרת של זמן, מקום וצורה, וזה ילך לעבר נקודה אינסופית שבה הנכם תמיד נמצאים.  אין לכם התחלה כי גם אין לכם סוף.

 

אך על מנת להגיע למקום הזה עליכם להשקיע התכוונות, תשומת לב ומאמץ רב רב מאוד.  אל תתנו למציאות המתגוללת בפניכם כוח עליכם.  זוהי מציאות אותה בחרתם.  זו מציאות אותה בורא עולם שם בדרככם על מנת לעורר בכם מודעות וידיעה.

 

לכן קודם כל פתחו את ההכרה כי הכול נוגע בכם "דרכו", וכי הוא יודע בוודאות מה טוב לכם.  ולכן גם אם אינכם תופסים זאת כך – זו צריכה להיות ההתייחסות.